הפרעות אכילה וצום , אסור או מותר -מה השאלה?!

צום יום הכיפורים ותשעה באב נחשבים לחשובים ביותר מבין ששת הצומות עפ"י הדת, אך גם כאן יש סייגים והנחות לאלו שמצבם הרפואי לא מאפשר זאת.

במאמר זה אסביר בקצרה מהן הפרעות אכילה והאם חל על החולה בהפרעת אכילה מצוות הצום או, שמא היא פטורה ממנו.

צום יום הכיפורים נחשב לחמור מכולם. בניגוד לתעניות אחרות - צום גדליה, עשרה בטבת, צום תשעה באב ותענית אסתר, הרי שתענית יום הכיפור נחשבת ל"חיוב מן התורה", במהלכו קיימים איסורים רבים בנוסף לאיסור האכילה והשתייה, ובהם איסור רחיצה, יחסי אישות ואחרים. איסורים אלה נחשבים כאיסורים "דרבנן", פרט לנושא האכילה והשתייה בגינם האיסור הוא מהתורה.

מבחינת היהדות, מתחלקים החולים לשלוש קבוצות:

1. המצויים בסכנה,

2. שאין סכנה במצבם הבריאותי.

3. הסובלים מבעיות ומיחושים שונים.

כשתקנו הנביאים והחכמים את הצומות, תיקנום לאנשים בריאים, אבל על החולים לא גזרו לצום. ובזה שונה דין יום הכיפורים מדין שאר הצומות. שביום הכיפורים גם חולים חייבים לצום, מפני שהוא מן התורה, ורק חולים שהצום עלול לסכן את נפשם, חל עליהם איסור לצום, שפיקוח נפש דוחה את מצוות התורה והם רשאים לאכול ולשתות כרגיל וכן כל אדם שיודע שאם יצום עלול לחלות – פטור מהצום .

הפרעות אכילה מאופיינות בדחף פתולוגי להפחית במשקל ובעיסוק כפייתי בגוף ובמידותיו וכן באכילה ובמשקל.

הפרעות אכילה מתחלקות לתתי סוגים כשהעיקריות שבהן: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה התקפית (BED).

באנורקסיה נרבוזה קיימת הגבלה של צריכת האנרגיה המובילה למשקל גוף נמוך, היא מאופיינת בפחד עז מעליה במשקל, עיוות בדימוי הגוף ועוד.

בולימיה נרבוזה מאופיינת בהתקפי אכילה חוזרים ונשנים שלאחריהן מגיעה פעולת היטהרות.

הפרעת אכילה התקפית מאופיינת בהתקפי אכילה חוזרים ונשנים בזמן קצר המלווים בתחושה של חוסר שליטה.

הפרעות אכילה מתחילות כסימפטום פיסי למצב רגשי .

בהמשך המצב הפיסי מורע והחולות עלולות לסבול ממגוון בעיות כגון: פגיעה בלחץ הדם, דופק נמוך/ גבוה, מחסור בוויטמינים ומינרלים, הפרעות במערכת העיכול, שיבושים במחזור החודשי/ אל ווסת, בעיות בתפקוד כלייתי, עייפות כרונית, סוכרת, מחלות לב, אוסטאופניה ואוסטיאופורוזיס, בעיות במערכות שריר שלד ואף מוות.

בנוסף הפרעות אכילה מאופיינות ב "מצב התמכרותי"- מעגל קסמים שמאוד קשה לצאת ממנו לבד (צום גורר צום, צמצום גורר צמצום וכו'.)

בד"כ נראה דפוס של בחורה שמראה לכולם שליטה במצב... היא תגיד:" אני לא צריכה עזרה, הכל בסדר, אל תדאגו לי, אתם סתם מגזימים..." אבל האמת היא שהיא כבר איבדה שליטה מזמן וללא עזרה הסיכוי שלה להשתקם מזערי.

מחקרים רבים הראו שצום של 24 שעות גורם לתחושת התרוממות רוח הדומה אפילו לשתיית אלכוהול. הסיבה לכך היא הצטברות של חומצה במוח הקרויה "אצטו-אצטית", הדומה במבנה שלה לאלכוהול, ולפיכך תורמת לתחושת האופוריה בזמן הצום.

מכך ניתן להסיק שאם יורשה לבחורה עם הפרעת אכילה לצום, היא פשוט תיכנס למעגל הקסמים והסיכוי שתפסיק את הצום יעשה כמעט לבלתי אפשרי.

והיכן הבעיה?

כאשר החולה האנורקטית באה ומבקשת לצום ומביאה מגוון תירוצים וטענות בעד הצום: " זהו צום מן התורה, כולם צמים, לא יקרה לי כלום, אני בריאה ,יש לי מספיק מאגרים וכו'", פתאום היא נעשית "צדקת".

חובת המטפלים לעמוד איתנים מולה ולהדגיש את דעת ההלכה ודעת הרפואה בעניין זה.

רק כדי לסבר את האוזן , בואו ותראו מה קורה לגוף שלנו במהלך הצום?

צום של 24 שעות גורם לירידה של כ-0.9 ק"ג מהמשקל. במקביל, ישנה הפרשה מוגברת בשתן של מלחים כמו נתרן, אשלגן, סידן זרחן וחומצת השתן. הצום מביא גם לירידה של רמות הסוכר בדם. מצב זה מביא לפירוק סוכר הקרוי גליקוגן בכבד. בשלב הבא יתחיל הגוף לייצר סוכר ממרכיבים בסיסיים של החלבון הקרויים חומצות אמינו, כתוצאה מפירוק שרירים.

הצום מביא גם להתפתחות מצב של חמצת, להתפתחות של שיגדון (Gout) בשל עליה של חומצה אורית בדם. מצב זה מגביר גם את הסיכון להיווצרות אבנים בדרכי השתן.

המחסור בנוזלים גורם לירידה בלחץ הדם, לעתים עד עילפון ואיבוד הכרה. לחץ הדם הנמוך עלול לגרום גם להפרעות בקצב הלב, כאבי ראש עזים ועוד.

לסיכום, מהדברים שהבאתי לעיל ניתן להסיק שעל חולות בהפרעת אכילה לא לצום כיוון שהצום עלול להביא אותן לסכנת חיים מיידית מעבר לזו שכבר קיימת.

חשוב לציין שגם מי שהחלימה מהפרעת אכילה או לחלופין נמצאת בתחילתה ועדיין אינו ברור מצבה, עדיף לה לא לצום כיוון ש:" ספק פיקוח נפש דוחה את הצום" ואם תרצה תשאל רופא שהוא גם רב המבין במצב רגיש זה.

הכותבת הנה דיאטנית קלינית מטפלת בהפרעות אכילה, אכילה רגשית ועודף משקל בילדים ומבוגרים.

מקורות:

1. פניני הלכה/ הרב אליעזר מלמד.

2. שולחן ערוך.

3. העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה.

4. The Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition (DSM-5)