הניתוחים הבריאטרים- מה ששכחו לספר לכם.

אולי שמעתם עליהם לא פעם מבני משפחה, חברים ומכרים. הם נעשים בשכיחות גבוהה, כרוכים בפרוצדורה מעיקה, אך האם הם באמת משיגים את התוצאה המיוחלת? אולי תופתעו לגלות שאת חלק מהמיטות במחלקה להפרעות אכילה תופסות נשים שעשו בעברן ניתוחים בריאטריים, איך הן מגיעות לזה? חלק מהתשובות תוכלו למצוא בכתבה הבאה.

בשנות ה50 של המאה ה20 מצאו דרך לסייע לאנשים הסובלים מהשמנת יתר להשיל ממשקלם ע"י המצאה חדשה שנקראת ניתוחים בריאטרים או כפי שמכונים "ניתוחי קיצור קיבה" , אך הבעיה היא שכשפיתחו את ההמצאה הגאונית כנראה שכחו שאנו בני אדם, ובתור שכאלה אנחנו לא מנוטרלים ממרכיבים רגשיים ולעיתים ההשמנה יכולה להיות רק סימפטום למשהו שמתחולל במעמקי נפשנו, מה שאומר שניתוח לא בהכרח יפתור את הבעיה.

בישראל מבוצעים כ-6000 ניתוחים בריאטרים מידי שנה כאשר הניתוח הנפוץ ביותר הוא השרוול בו מסירים 75% מנפח הקיבה .אזור ההסרה כולל את האזור בקיבה שמפריש את הגרלין, "הורמון הרעב".

מהי הפרוצדורה שאנו נדרשים לעשות כאשר אנחנו רוצים לבצע את הניתוח?

אנחנו מגיעים לרופא בד"כ עם איזושהי המלצה מחבר או בן משפחה שסיפר לנו שהוא שמע על ניתוח קסם שיגרום לנו להיות חצי ממה שאנחנו. הרופא מעלה אותנו על משקל, בודק ל"ד, רואה שה BMI שלנו מעל 35 עם תחלואה נלווית ,או מעל 40 ללא תחלואה, מסביר לנו מעט על הפרוצדורה ושולח אותנו לדרכינו. אז אנחנו צריכים לעבור בדיקות גופניות, בדיקה פסיכיאטרית וכמובן להגיע לדיאטנית כדי שהיא תראה שבאמת כלו כל הקיצין ואין מנוס מניתוח.

כך קורה שמטופלת מגיעה לדיאטנית, לפעמים שבוע לפני הניתוח וטוענת כי התור לניתוח כבר נקבע ומה שנדרש מהדיאטנית זה רק לתת את הסכמתה ולחתום על טופס. אז מתחיל לו הדיון: הדיאטנית מסבירה כי היא תצטרך להגיע לפחות ל4 פגישות ואז נראה אם היא אכן מתאימה לביצוע הניתוח. במהלך הפגישות אם היא תהיה כנה היא תספר על כך שלא אוכלת עד הערב, מנשנשת איזו עוגה אחה"צ ואוכלת מגש פיצה לארוחת הערב ואז היא פתאום תיזכר שהחבר בעבודה נתן לה גם בייגלה וביסלי ובצהריים היא הייתה רעבה ואז קנתה גלידה, לעיתים היא תספר גם שהייתה רעבה וקמה בלילה לאכול.

ואם תשאלו אותי, כאן מתחילות התהיות, איך הרופא שלח? איך הפסיכיאטר אישר?

והדיאטנית? היא כבר כבולה, הניתוח כבר נקבע.

הניתוח נעשה והיא מתחילה לרדת במשקל, להקיא, נהנית מהעניין ומתמכרת, כבר אין לה כמעט תחושת רעב, כולם מחמיאים לה והיא ממשיכה בשלה. הBMI צונח והיא מגיעה למחלקה להפרעות אכילה ואז מתחילות השאלות: איך זה קרה? ואיך הרופאים אישרו ואיך הדיאטנית לא שמה לב ומה עושים עכשיו? איך מזינים בחורה ששוקלת 40 ק"ג כשהקיבה שלה כ"כ קטנה ושאין לה תחושת רעב כי הוציאו לה מהגוף את ההורמון שאחראי על תחושה זו? ולמה לא ידעו אותה קודם שהיא יכולה להגיע למצב כזה? כמה שאלות, כמה כאב.

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצאו כי גם אם לא הייתה קיימת הפרעת אכילה לפני הניתוח עדיין יש סיכוי גדול להתפתחות הפרעת אכילה מכל סוג (אכילה כפייתית, בולימיה, אנורקסיה) אחרי ניתוח בריאטרי. בנוסף נמצא כי רמות ההורמונים שאחראים על השובע (PYY, GLP1)מוגברות ולכן מאוד קשה לעצור את הירידה במשקל כיוון שפשוט אין רעב.

אז איך ניתן להתמודד כשזה כבר קורה?

1. כדאי לבצע מעקב פסיכיאטרי לאחר ניתוח בריאטרי.

2. מומלץ לבדוק את רמות הורמוני השובע בדם ובמידת הצורך להפחית אותם.

והדבר היעיל ביותר הוא ניסיון למנוע את המקרים הללו, ז"א להחמיר את התנאים לביצוע הניתוח ולשקול גם הערכה פסיכולוגית הכוללת מספר פגישות. אופציה נוספת היא לבצע פרוצדורת "בלון" – הבלון נמצא בקיבה למשך שנה ותופס נפח, הפרוצדורה היא יותר קלה, ההסתגלות מהירה ואין הסרה של חלקים מהקיבה , מה שאומר שהסיכון לפיתוח הפרעות אכילה קטן יותר.

רוצה לקרוא על איך מזהים הפרעת אכילה היכנסו לקישור הבא:

הכתבה נכתבה ע"י יפעת אלנקרי, דיאטנית קלינית B.SC ,מדעי ההתנהגות B.A כתבו אליי: yifatelankry@gmail.com